אין יותר קבוע מן הזמני

 

 נושאו של חג סוכות הוא היחס בין ארעיות לקביעות. 

מסכת סוכה פרק א':

משנה א׳: סכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה. 
רבי יהודה מכשיר. 
ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצלתהסוכה ישנה,
בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.

ואיזוהי סוכה ישנה ?
כל שעשאה קודם החג שלושים יום.
אבל אם עשאה לשם החג, אפילו מתחילת השנה כשרה.

 

המשנה מונה את ה״מבנים״ שנראים כמו סוכה אבל פסולים לסוכה. 
מחלוקת רבי יהודה וחכמים לגבי סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה.

וכך כותב הרמב״ם בפירושו למשנה:

״כי העיקר אצלנו סוכה דירת ארעי בעינן ולפיכך אין ראוי להיות יותר מעשרים אמה. ורבי יהודה סבר סוכה דירת קבע בעינן ולפיכך הוא מתיר שתהיה גבוהה אפילו בתכלית בגובה.״

שיטת ר׳ יהודה אם כן סוכה = דירת קבע.

 מסכת סוכה פרק ב':

משנה א׳: הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו.
אמר רבי יהודה: נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה  בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר. 
אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל  שהיה ישן תחת המטה,
ואמר להן רבן גמליאל לזקנים: ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדין פטורין הסוכה; לפיכך ישן הוא תחת המטה.
ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.

 

מחלוקת חכמים ורבי יהודה לגבי שינה תחת המטה:
חכמים אוסרים לישון תחת המטה ורבי יהודה מתיר.

רש״י על המשנה מסביר שהמטה אוהל ארעי והסוכה אהל קבע ואין אוהל ארעי מבטל אוהל קבע. למרות שאין הלכה כרבי יהודה מובאת דעתו פעם נוספת לגבי הסוכה שהיא אוהל קבע.

שתי שאלות:

1. האם רבי יהודה לא מבין שהסוכה היא דירת ארעי ? האם ר׳ יהודה חושב באמת ש״מבנה״ לשבוע הוא מבנה קבע ?
2. אין הלכה כר׳ יהודה, בכל זאת, מה אנו יכולים לקחת משיטת רבי יהודה ?

ר׳ יהודה מגלה לנו שיש להתייחס גם לדבר הארעי כאילו הוא קבוע. לעומת זאת, בימינו מקובל להתיחס לדבר ארעי כארעי ולדבר קבוע יהיה יחס שונה. 

כל מציאות שמגיעה אלינו גם היא ארעית שווה להתייחס אליה כקבועה ולמצות את הטמון בה.

יש סימוכין לשיטה זאת של רבי יהודה גם ממקום אחר, מסכת יומא פרק א'.

משנה א': שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין. 
ומתקינין לו כהו אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. 
רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר:  "וכפר בעדו ובעד ביתו". ביתו זו אשתו.
אמרו לו: אם כן, אין לדבר סוף.

חכמים חוששים לאירוע סביר – פסול בכהן עצמו. אנו מוצאים באבות ( פרק ה׳ משנה ה׳ ) שאחד מעשרה ניסים שנעשו בבית המקדש: "ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים". משמע מכך שאם זה נס שזה לא קרה הרי שזה חשש סביר.

ר׳ יהודה סובר שגם דבר ארעי הוא כאין קבוע חושש גם ממיתת אשתו למרות שהחשש הוא רחוק בהרבה מפסול בכהן גדול.

כדאי לשים לב לדרך בה רבי שמעון מעמיד את רבי יהודה על טעותו: הוא מספר סיפור שמשמע ממנו שאין הלכה כמותו.

דרך מרוככת להגיד "אתה טועה ואין הלכה כמותך".

ובמסכת יומא, במקום להעיר לו - "אתה חושש רחוק מדי", עידנו ואמרו - לשיטתך לא נדע מתי להפסיק לחשוש.

כתב וצייר: שמואל בן-מובחר
ערך: מאיר פנסטר