אליהו הנביא מקובל כמבשר הגאולה וגם קיבל לא רק קטע בהגדה אלא גם כוס משלו. נתחקה אחרי אליהו במקורותינו.
נתחיל בהפטרת ״שבת הגדול״.
(כב) זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩
צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל כָּל יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים:
(כג) הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם
אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהֹוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא:
(כד) וְהֵשִׁ֤יב לֵב אָבוֹת֙ עַל
בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל אֲבוֹתָ֑ם פֶּן אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם: (מלאכי פרק ג)
אליהו נקרא בנשימה אחת עם משה ״זכרו תורת משה עבדי״ הגואל הראשון ומיד ״הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא״ הגואל האחרון שיבוא במהרה בימינו.
נעיין בדמותו של אליהו במשנה.
משנה מסכת סוטה פרק ט משנה טו
...ר' פנחס בן יאיר אומר: זריזות מביאה לידי נקיות; ונקיות מביאה לידי טהרה; וטהרה מביאה לידי פרישות; ופרישות מביאה לידי קדושה; וקדושה מביאה לידי ענוה; וענוה מביאה לידי יראת חטא; ויראת חטא מביאה לידי חסידות; וחסידות מביאה לידי רוח הקדש; ורוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים; ותחיית המתים בא על ידי אליהו זכור לטוב אמן.
ר׳ פנחס בן יאיר מתאר את העבודה שעל האדם לעשות על מנת לעלות במדרג
המידות. רוח הקודש היא המעלה הגבוהה ואותה מביא אליהו.
תוספתא מסכת סוטה פרק יב הלכה ה
עד שלא נגנז אליהו היתה רוח הקדש מרובה בישראל.
שנאמר: ״ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי ה' שלחני בית אל״
מהו אומר? ״ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל״ וגומר
״כי ה' שלחני יריחו״
מהו אומר? ״ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו״ וגומר
״כי ה' שלחני הירדנה״
מהו אומר?
״וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד״
מרחוק ושניהם עמדו על הירדן - יכול מפני שהן מועטין?
ת"ל: ״וחמשים איש״
יכול מפני שהן קטנים?
ת"ל: ״ ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לקח את אדוניך״
אדונינו לא אמרו, אלא ״אדוניך״. מלמד שכולם חביריו של אליהו היו והיו שקולין כנגד אליהו.
ומניין שנסתלקה מהן רוח הקדש?
שנאמר: ״ויאמרו אליו הנא נא יש את עבדך חמשה אנשים בני חיל״ וגו'
אפשר לבני אדם אמש הוא אומר: ״הידעת כי היום ה' לקח את אדוניך״ ועכשיו אומר: ״ילכו ויבקשו את אדוניך״?!
אלא, מגיד שנסתלקה מהן רוח הקודש.
התוספתא מספרת לנו כי כל עוד אליהו היה חי רוח הקודש היתה מרובה
בישראל. והיא מביאה ראיות מהפסוקים השייכים לסיפור על הסתלקות אליהו.
אליהו מנסה ״להיפטר״ מאלישע בדרכו למקום הסתלקותו. אלישע איננו מוותר
ובדרך הוא פוגש עוד ועוד ״בני נביאים״ שמעדכנים אותו שהיום אליהו עתיד להילקח.
מיד אחרי עלייתו בסערה השמימה הם מציעים לו לצאת ולחפש את אליהו שאולי
״עף עם הרוח״.
כיצד ייתכן שרגע אחד ידעו שאליהו עתיד להילקח ורגע אחרי הם מציעים
לחפש אותו?
התשובה היא שרוח הקודש נלקחה מהם עם הסתלקות אליהו.
משנה מסכת עדויות פרק ח משנה ז
אמר רבי יהושע: ״מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו, ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע.
משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע
ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע
כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב״
רבי יהודה אומר: ״לקרב אבל לא לרחק״
רבי שמעון אומר :״להשוות המחלוקת״
וחכמים אומרים: ״לא לרחק ולא לקרב
אלא לעשות שלום בעולם שנאמר: ״הנני שולח לכם את אליה הנביא״ (מלאכי ג כג) וגומר: ״והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״:
מסדר המשנה בחר לסיים את מסכת עדויות שרובה ככולה פסקי הלכה שנקבעו על
פי עדות שמיעה.
ר׳ יהושע מציג רצף מסירה שמגיע עד הר סיני שאליהו מגיע רק להחזיר לקהל
את מי שהורחקו בכוח ושלא בצדק ולהרחיק את מי שהוכנסו לקהל בכוח ושלא בצדק.
כדאי לשים לב שר׳ הושע מציין
רק את שם המשפחה ש״הורחקה בזרוע״ ואיננו מציין את שם המשפחה שקירבוה בזרוע.
התוספתא מספרת לנו שזו רוח חכמים בכלל: ״ולא רצו חכמים לגלות
עליהם אבל מוסרין אותן לבניהם ולתלמידיהם פעם אחת בשבוע כגון אילו אליהו בא לטמא ולטהר
לקרב ולרחק״ (עדויות ג ד). התוספתא גם מצמצמת את תפקידו של אליהו רק למשפחות
שהורחקו בזרוע או קורבו בזרוע.
ר׳ יהודה מצמצם עוד יותר: רק לקרב.
ר׳ שמעון – משהו אחר: להשוות את המחלוקת (תיקו)
וחכמים אומרים: לעשות שלום בעולם. הם מצטטים חלק משני הפסוקים
האחרונים מספר מלאכי, האחרון בנביאים.
כיצד מסתדרת דמותו של אליהו עם הביטוי ״לעשות שלום בעולם״?
אליהו בהר הכרמל פונה בו זמנית לעם ישראל ולקב״ה. ״עד מתי אתם פוסחים
על שני הסעיפים״ ? (מלכים א יח כא) ומיד גם אל הקב״ה :״ענני ה׳ ענני וידעו העם הזה
כי אתה ה׳ א׳ ואתה הסבות את לבם אחורנית״ (מלכים א יח לז) אליהו מטיח דברים
כלפי מעלה והקב״ה ״מודה לו״ (ברכות לא: לב.). אליהו, עם כל הצער והכאב על התנהגות
עם ישראל, מלמד עליהם סנגוריה בכך שהניסיון שהועמדו בו ונכשלו היה גדול עליהם.
אליהו מצליח לראות בו זמנית גם את הכשל של עם ישראל וגם את היופי
הפנימי שלהם – ״הקב״ה אשם״.
מעניין שאליהו נשלח אל אחאב ומחזיר גם אותו בתשובה. בימינו, מי היה
מסכים אפילו לדבר עם מנהיג בעל מוניטין כל
כך שלילי "ויעש אחאב ..הרע בעיני ה' מכל אשר לפניו" (מלכים א טז ל) ושקורא לאליהו "עוכר ישראל"? (מלכים א יח יז) אליהו הולך אליו וגם מצליח
להחזיר אותו בתשובה "הראית כי נכנע אחאב מלפני"? עד כדי כך שהפורענות נדחית מימיו. (מלכים א כא כח)
אחרי הר הכרמל, אליהו בורח למדבר ונשאל: ״מה לך פה אליהו?״. הוא עונה
באותם מילים פעמיים ולכן הקב״ה ממנה לו מחליף ואוסף אותו אליו. כלומר, אליהו עולה
מדרגה ומיועד לגדולה. ומה היא? אליהו נמצא
מתאים למציאות העתידה לבוא. שם הוא יצליח בהשבת ״לב אבות על בנים ולב בנים על
אבותם״ וימנע פורענות גדולה ״פן אבוא והכיתי את הארץ חרם״ וכך תוכל לבוא הגאולה.
במהרה בימינו אמן.
כתב וצייר: שמואל בן מובחר
ערכו: מאיר ומרים פנסטר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה