גם בהנחיות שנראות פרקטיקות גרידא, ממסתתר מימד הנהגתי.
שבת פרק ב':
משנה ז': שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה:
עשרתם?
ערבתם?
הדליקו את הנר!ספק חשכה, ספק אינה חשכה:
אין מעשרין את הוודאי
ואין מטבילין את הכלים
ואין מדליקים את הנרותאבל:
מעשרין את הדמאי
ומערבין
וטומנין את החמין
ננסה להרחיב בחלקה בראשון של המשנה.
עשרתם? שבת קובעת למעשר, כלומר, כניסת שבת הופכת גם אכילת ארעי,
שהיתה פטורה ביום חול ממעשרות, למחויבת במעשרות. ואז אכילת הסעודה בשבת מחיבת הפרשת
תרומות ומעשרות. מכיוון שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת (מישום תיקון), יש לעשר קודם שבת.
ערבתם? מכיוון שערוב תחומין (וערוב חצרות) יש לבצע דווקא לפני שבת אזי האוכל ששמנו
במרחק אלפיים אמה חייב להיות עם כניסת השבת במקומו. האם זכרתם לעשות ערובי תחומין ?
מניסיוננו אנו יודעים שיש עוד פעולות שכדאי לבדוק האם בוצעו לפני כניסת השבת. גם מהמשך המשנה אנו רואים שיש פעולות שכדאי לעשות לפני שבת כמו ״להטמין בדבר המוסיף הבל״ – להטמין בתוך משהו שמוסיף חום ולא רק שומר על הקיים. ואולם, מותר לעשות פעולות אלו גם בזמן "ספק".
המשנה ניתנת להבנה גם כהכנה נפשית לקראת שבת.
ערב שבת מגיע והאדם נמצא בחשיכה ולמרות ששבת כמעט מגיעה לא טוב לו מספיק. יש דברים שהאדם צריך לעשות לפני שמגיעים לחשך כזה. אבל אם כבר רואים את החושך בעיניים יש עצה מה לתקן.
מה יעשה?
יעשר
יערב תחומין
ואז ידליק את הנר.
נסביר את הקשר למצבו הנפשי של האדם:
מעשר משמעותו להוציא מרשותך דבר שאיננו שלך. הרבה פעמים אנו לוקחים ללב
דברים שאינם שלנו. לא השיבו לנו למייל, לא חזרו אלינו למרות שצלצלנו יותר מפעם
אחת, פגשנו מישהו במצב רוח פחות טוב ונראה לנו שזה בגללנו.
מסדר במשנה מספר לנו שכל הדברים הללו אינם קשורים אלינו, למשל - לא
השיבו למייל כי לא ראו אותו; לא חזרו אלינו כי נגמרה הסוללה; והמצב רוח של מי
שמולנו בגלל משהו שהוא טרם שיתף אותנו.
לכן לעשר = להוציא אותם מרשותנו.
ערוב תחומין, האם האדם בחושך בגלל שהוא ספון בארבע אמותיו? הפתרון הוא להרחיב את רשותנו למקומות נוספים. רצינו לעשות עוד דברים
שטרם הצלחנו – למתוח את הרשות שלנו אליהם.
כעת להדליק והחשכה תסתלק.
אם גם הפעולות האלו לא הספיקו (והגענו ל-ספק חשכה, ספק אינה חשכה), אנחנו לא רוצים לקלקל את ההתפתחות הרוחנית של השבת על ידי מעשים שאינם מתאימים לשבת. אבל עדיין יש עצה:
מעשרין את הדמאי - לתקן ספקות (הדמאי הוא ספק מעושר), במיוחד ממין הספקות שמתעוררות בחושך.
ומערבין - מפורש שהכוונה לעירובי חצרות - תתרחב אל הסמוך לך.
וטומנין - מתכוננים להנאות הפיזיות של השבת.
וכעת לאלול.
נכנס אלול, האדם מסתכל על הזמן שחלף. האם הספיק את מה שתיכנן ? מה פספס ? מסתכל עוד קצת והוא "בחשכה". מה העצות מהמשנה ?
מעשרין, מערבים ומדליקים את הנר!
כתב וצייר: שמואל בן-מובחר
ערך: מאיר פנסטר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה