בימינו יש סתירה בין הליכה לפי האמת
הפנימית והליכה לפי האמת הציבורית. עקביא בן מהללאל מתמודד עם בעיה זו בדרך מיוחדת.
עדויות פרק ה':
משנה ו': עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים.
אמרו לו: עקביא, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל.
אמר להן: מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום; שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו.
הוא היה מטמא:
1. שער הפקודה (וחכמים מטהרין).
2. ודם הירוק וחכמים מטהרין.
3. הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו וחכמים אוסרים.
4. הוא היה אומר: אין משקין לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת וחכמים אומרים משקין.
אמרו לו: מעשה בכרכמית שפחה משוחררת שהיתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון.
אמר להם: דוגמא השקוה.
ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו.
אמר רבי יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה! שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל.
ואת מי נדו? אליעזר בן חנוך, שפקפק בטהרת ידים. וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו. מלמד שכל המתנדה ומת בנדויו סוקלין את ארונו.
משנה ז': בשעת מיתתו אמר לבנו: בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי
אומר.
אמר לו: ולמה לא חזרת בך ?
אמר לו: אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים. אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן.
אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין. מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין.
אמר לו: אבא פקוד עלי לחבירך.
אמר לו: איני מפקיד.
אמר לו: שמא עילה מצאת בי?
אמר ליה: לאו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
עקביא בן מהללאל ממשיך
לדבוק במה ששמע מפי מוריו ואיננו מוכן לשנות את פסיקתו. בארבעה נושאים היה חלוק על
חכמי ישראל למרות התפקיד החשוב והמשמעותי שהציעו לו.
הסיכוי להיתקל בצורך לפסוק אחרת הוא, לדעתי, נמוך. הסיכוי שמציאות כמו שמתוארת בארבעת הנושאים תגיע לפתחו בתקופת כהונתו נמוך ביותר.
לדוגמא: ״שיער פקודה״. (נגעים פ״ה משנה ג׳) אחד מסימני הצרעת הוא שתי שערות לבנות בתוך בהרת לבנה. הסימנים הללו צריכים להישאר במשך שבוע עד הפעם הבאה שיראה אותם הכהן.
במקרה המתואר השערות נשאר והבהרת נעלמה. במקרה כזה האדם יהיה טהור לדעת כולם.
אבל במקרה שלנו הבהרת חזרה בדיוק לשתי השתי שערות הלבנות.
הסיכוי שיבוא מקרה כזה של שתי שערות לבנות שבהרת בגודל מינימלי תחזור לתוכן, נראה קטן מאוד. כך גם נראה הסיכוי לשלושת האחרים.
מאד מפתה להסכים עם חכמים ולקבל את
התפקיד. אבל לעקביא יש את האמת הפנימית שלו.
נשים לב לעובדות הבאות:
א. לפני מיתתו הוא מנחה את בנו להתנהל אחרת.
ב. עקביא מסרב לסדר לבן שלו פרוטקציה (=איננו ממליץ עליו לחכמים)
עקביא בן מהללאל נאמן לכללי פסיקת ההלכה גם כשהם לא מסתדרים עם השקפתו ותלמודו. הוא מנחה את בנו להיצמד לאותם כללים. עבור האמת שלו הוא מוותר על התפקיד הנכסף ועבור האמת הציבורית הוא מנחה את בנו ל"ערוק" לצד השני.
עקביא מאמין במה שהוא אומר וזה מה שמנחה אותו בהתנהלות בחיי היום יום. ואחד מאותם הכללים שלפיהם חי עקביא בן מהללאל הוא שאדם מגיע לפי מעשיו ולא לפי היחוס שלו.
כשלמדנו פעם את הסוגיה הזו, אמר לי
אחד המשתתפים, יהודי תלמיד חכם וירא שמים: ״פראייר״.
עניתי לו - בכלל לא! אין כמעט יהודי שלא
מכיר את עקביא בן מהללאל... עקביא קיבל תהילת עולמים בגלל הדבקות שלו בדרך.
מסכת אבות פרק ג׳ משנה א':
עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עברה: דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת? מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך? למקום עפר, רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
״מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך״ היה המשפט הפותח של השנה בכיתה ו׳, ז׳, ו- ח׳ על ידי מחנכת הכיתה שלנו – ציפורה פריד ע״ה.
כתב וצייר: שמואל בן-מובחר
ערך: מאיר פנסטר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה