מסכת יומא ט עמוד ב':
מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.
ר' עקיבא וחבריו (שהם אחרי החורבן) מראים לנו שאהבה וחברות יכולים למנוע שנאה גם כשיש אי הסכמה קשה מאוד שנראה שגולשת לקווים אישים.
ראש השנה פ״ב משניות ח׳ ט׳:
משנה ח: ..... ועוד באו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו, ובליל עיבורו לא נראה; וקיבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הרכינס: עדי שקר הן! היאך מעידים על האשה שילדה, ולמחר כריסה בין שיניה? אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך.
משנה ט: שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך. הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר, אמר לו: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר (ויקרא כג ד) ״אלה מועדי ה' מקראי קדש, אשר תקראו אתם״; בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו.
בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס, אמר לו: אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין; אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר (שמות כד ט): ״ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל״. ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? - אלא ללמד, שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה.
נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי בחכמה, ותלמידי שקבלת את דברי.
״מי שחושב שהסיפור מסתיים, הסיפור עכשיו רק מתחיל״ (ר׳ שלימלה). הדרמה שמתחוללת כאן היא המשכה של שתי דרמות נוספות שהתחוללו בבית המדרש (ברכות כח. ; בכורות לו. ; ראש השנה כה.:) הדרמות ממסכתות ברכות ובכורות דומות במאפיינים שלהן. נתעכב רק על פרטים מסויימים. (הרחבה במקורות והסבר מקיף על כלל הדרמות ופרטיהן ניתן למצוא ב"עין איה" על ברכות)
- ר׳ יהושע נשאל על ידי ״תלמיד אחד״ מה ההלכה ?
- ר׳ יהושע אומר דעתו, שהייתה מנוגדת לפסיקת ההלכה שהוביל רבן גמליאל.
- התלמיד הלך אל רבן גמליאל ועדכן אותו שר׳ יהושע ענה בניגוד לדעתו.
- רבן גמליאל שואל את ר׳ יהושע מה ההלכה ור׳ יהושע אומר.
- רבן גמליאל פוקד עליו לעמוד. ר׳ יהושע עומד כשכולם יושבים.
נראה שמה שהנחה את רבן
גמליאל היה הצורך להטמיע את כללי פסיקת ההלכה והיה חשוב לו שהדברים יהיו ברורים. והסגה ממשיכה...
- חבריו של ר׳ יהושע בפעם השלישית משתתפים בצערו של ר׳ יהושע ומדיחים את רבן גמליאל מהנשיאות.
- המועמדים ר׳ אלעזר בן עזריה ור׳ עקיבא. (ר׳ יהושע נפסל בשלב מוקדם)
- ר׳ אלעזר בן עזריה ממונה למחליפו של רבן גמליאל.
- לאחר תקופה קצרה שבה רבן גמליאל הצר על התנהלות מול ר׳ יהושע, החכמים רואים את החוסר ברבו גמליאל ומחזירים אותו לנשיאות.
ארבעת החכמים המופיעים בשני הסיפורים הקודמים: רבן גמליאל, ר׳ אלעזר בן עזריה, ר׳ יהושע ור׳ עקיבא יכולים להיות במחלוקת קשה בבית המדרש. מעורבים ומגיבים לנעשה סביבם. ר׳ אלעזר בן עזריה מחליף את רבן גמליאל בגלל ר׳ יהושע. ר׳ עקיבא מועמד להחליפו ותלמיד שלו, ר׳ שמעון, מעורר את כל העניין.
בתוך כל המהומה הזו, הם שומרים על אהבה, אחווה ורעות. הם נוסעים ביחד לצרכי הציבור וגם ״מטיילים״ ביחד כפי שראינו בשני הפוסטים הקודמים. לא זו אף זו: רבן גמליאל למחרת ההדחה מתייצב בבית המדרש למרות שאיננו הנשיא.
עצוב לדמיין איך
מחלוקת כזו הייתה כנראה נראית היום.
כשקוראים את ההשתלשלות
ואת היחסים ביניהם ניתן יותר בקלות להתפלל: ״השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו
כבתחילה״ במהרה בימינו, אמן. ובינתיים, לתת לאהבה לנצח.
ערך: מאיר פנסטר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה