עשרה דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות - למה ולמה

בפוסט הקודם התמקדנו במושג בין השמשות הפעם ננסה להתחקה - למה עשרה דברים אלו דווקא נבראו דווקא בין השמשות בערב שבת (הראשונה).

נזכיר את המשנה.

מסכת אבות פרק ה משנה ו

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ, פי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב והלוחות.
ויש אומרים: ״אף המזיקין, וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו״.
ויש אומרים: ״אף צבת בצבת עשויה״.

לערב שבת, גם לפני כניסת השבת, תכונות מיוחדות. 

מסכת שמחות פרק יז הלכה ד

בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת
ויש אומרים בערב שבת בין השמשות ניתוספת נשמה יתרה בישראל ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו

"שמחות" - הכוונא בלשון סגי-נהור, לאבלות
״כבוד השבת״ מתחיל לפני השבת,  ביום שישי בצהריים
ומסתיים אחריה, במוצאי שבת בלילה
ולכן לא היו מתענים:
לפני השבת – מיום שישי בצהריים
ואחרי השבת - מוצאי שבת עד חצות
נמנעים מלצום הרבה זמן לפני קבלת והרבה זמן אחרי יציאתה. צום הוא דוגמא ל "חירוף נפש". ולכן לא צמים בשבת (חוץ מיום כיפור). 
כף החיים מתאר זאת בלשון ציורית ״דמשעה חמישית נכנסת הארת השבת״ (או״ח רנ י). כלומר, כבר בזמן בין השמשות מתווספת הנשמה היתירה שמלווה את היהודי במהלך כל השבת.

מסכת שמחות פרק י הלכה י

ליל שבת בין השמשות מגלה ראשו, במוצאי שבת חוזר ומכסה אותו.
ליל שבת בין השמשות זוקף את המטה, במוצאי שבת חוזר וכופה אותה.
ליל שבת בין השמשות נועל את הסנדל, במוצאי שבת חוזר וחולצו.
ליל שבת בין השמשות הופך קרע לאחריו, במוצאי שבת הופכו לפניו.
ואם יש לו אחר נותנו על גביו בשביל כבוד השבת.

המשנה מתארת מנהגי אבלות שנפסקים בערב שבת בין השמשות עוד לפני כניסת שבת ואינם נוהגים עוד עד צאת השבת.
המשנה  מחדשת לנו שיש מקצת שבת כבר בערב שבת בין השמשות.
חשוב לשים לב שרק סימני אבלות חיצוניים מתבטלים בשבת. סימנים אחרים נשמרים - לדוגמא קדיש, שינוי מקום בבית כנסת ואכילה אצל אחרים.

מהמשנה הקודמת ומזו ניתן להבין כי ״בין השמשות״ מכיל כבר ״קצת״ מן השבת בתוכו.

ערב שבת בין השמשות מכיל בתוכו גם את החול וגם את הקודש.

נראה עוד מעשה הכולל חול וקודש. 

האדם נאלץ לעזוב את גן עדן בערב שבת בין השמשות (סנהדרין לח ב) ולא הספיק ל״עשות שבת״ בגן עדן.
עזיבת גן העדן מלווה בשני ביטויים: שליחות וגירוש.

וישלחהו ה׳ א לוהים מגן עדן״ (בראשית ג כג) למילה ״וישלחהו״ משמעות של שליחות (שפת אמת בראשית תרס״א וישלחהו). כלומר - האדם גורש לשליחות בעולם המעשה בערב שבת בין השמשות.
אנו מוצאים גם: ״ויגרש את האדם״ (בראשית ג כד).

האם האדם גורש חסר כל?

המהר״ל בפרושו על אבות מסביר שערב שבת בין השמשות שונה מערב רגיל בין השמשות. בערב רגיל בין אם הזמן שייך ליום הקודם בין אם שייך ליום הבא בין השמשות יהיה חול.
בערב שבת בין השמשות יש בו מן החול ויש בו מן השבת (דרך חיים ה ו ד״ה ופירוש המשנה).

אדם הראשון יצא מגן עדן עם ״טעם״ של שבת, זה הכלי החשוב ביותר!.

כלים נוספים ניתנו לאדם והם שייכים גם לחול וגם לקודש; כוחם לתקן ולחבר בין שני הזמנים הללו. כמו כן כלים אלו עוזרים לאדם להתמודד עם העולם מחוץ לגן עדן. אם לא היה גירוש, אולי לא היו נבראים. 

כך או כך ניתנו לאדם כלים לעבודתו מחוץ לגן עדן. עשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הם  ה״כלים״ שנתנו לאדם והם הכנה לתיקון שעתיד האדם לעבוד עליו מחוץ לגן עדן.(ר׳ צדוק הכהן מלובלין פרי צדיק במדבר מטות ח)  כלים אלו מקצתם רוחניים ומקצתם גשמיים. (מאירי על אבות).

נראה מה הכלים:
פי הארץ           ״להאמין בעונש הרשעים״

פי האתון           הידיעה שהקב״ה שומר עלינו גם ללא ידיעתנו כי אנו בסכנה

פי הבאר           בארה של מרים
הקשת              שמזכירה כל פעם מחדש שלולא שבועת ה׳ היה יכול המבול לחזור
המן                  מזון גשמי-רוחני שאפשר לעם ישראל את מסעו במדבר
המטה               שהביא לידי ביטוי את השגחת ה׳ להצלת עם ישראל במצרים ובמדבר
השמיר             שאפשר להתקין את האפוד והחושן ולסתת את האבנים לבית המקדש
הכתב               התורה שהיא קיום העולם
המכתב             שאפשר לכל אחד לראות את התורה.
והלוחות            ״חרות על הלוחות״ (שמות לב טז) אל תקרי חרות אלא חירות (שמות רבה לב א).

ישנו עוד כלי שנברא בין השמשות בערב שבת. התשובה.
תובנה זו תוכל לסייע להבין את ההמלצות של המשנה ברורה ושל כף החיים (או״ח שבת רנ יא) על כך שכדאי לעשות תשובה בערב שבת.

משנה ברורה בהלכות שבת רנ סקג: ״כתבו הספרים יהרהר בתשובה ויפשפש במעשיו״ .
כנראה שאחד מ״הספרים״ הוא ״ראשית חכמה״ שחברו ר׳ אליהו די ווידאש מתלמידי הרמ״ק. הוא מציע לתקן את נפשו של האדם כדי שתשרה עליו קדושת השבת. השבת גם היא בעלת מימד פיסי של קידוש, אכילת ג׳ סעודות וכו׳. כמו כן היא בעלת מימד רוחני שיש בה 1/60 מהעולם הבא  - מעין עולם הבא (קיצור ראשית חכמה שער הקדושה פרק ב).

ואולי גם הגאולה, שעתידה להופיע כדברי זכריה (יד ז-ט):

וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַיקוָק--לֹא-יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן:  בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.
וְהָיָה יְקוָק לְמֶלֶךְ, עַל-כָּל-הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יְקוָק אֶחָד--וּשְׁמוֹ אֶחָד.

יצאנו מעשרה דברים והגענו שליחות, לתיקון ולדרך המובילה למעין עולם הבא ולגאולה שלמה במהרה בימינו. 

  

 

כתב וצייר: שמואל בן מובחר

ערכו: מאיר ומרים פנסטר