בשבח הארץ - שבחים פחות מוכרים של ארץ ישראל

העיסוק בארץ ישראל מהדהד את דברי הרמח״ל בהקדמה למסילת ישרים: ״החיבור הזה לא חברתיו ללמד בני אדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול״. הפעם נזכיר בשבחיה הפחות מוכרים של ארץ ישראל המחזקים את המימד הרוחני של קדושת הארץ. 

מקוואות פרק ח משנה א:

ארץ ישראל טהורה ומקוואותיה טהורים
מקוואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין  ופסולים לכל הטמאים
רבי אליעזר אומר: ״הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכביסה, והרחוקים טהורים״

בארץ ישראל המוצא מקווה הוא בחזקת טהרה – ניתן לטבול בו.
בחו״ל צריך חזקה על המקווה על מנת שיהיה טהור. הסיבה היא שגזרו חז״ל טומאה על ארץ העמים (שבת טו. ; ע״ז ח: ועוד)

מסכת כלים פרק א משנה ו:

עשר קדושות הן:
ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומה היא קדושתה?
שמביאים ממנה
העומר
והביכורים
ושתי הלחם
מה שאין מביאים כן מכל הארצות

ישנם שלושה מתנות שניתן להביא אותן רק מיבול שגדל בארץ ישראל: השעורה לקרבן העומר, החיטה לשתי הלחם והביכורים.

בספרי זוטא פרק ה׳ אנו מוצאים מעלה נוספת של ארץ ישראל על אלו שכבר הוזכרו במשנה:

״ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן. שארץ כנען כשרה לבית שכינה. אין עבר הירדן כשר לבית שכינה״.

המדובר בתקופה שעבר הירדן קודש כארץ ישראל, ועדיין, ארץ כנען קדושה יותר.

גם כוחות יש לקדושת הארץ.

מסכתות קטנות מסכת גרים פרק ד הלכה ה:

חביבה ארץ ישראל שהיא מכשרת גרים.
האומר בארץ ישראל גר אני מקבלין אותו מיד.
ובחוצה לארץ אין מקבלין אותו אלא אם כן היו עדיו עמו.
חביבה ארץ ישראל שהיא מכפרת על עוונות ופשעים, שנאמר: ״שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון״ (ישעיהו לג כד)

ר׳ מאיר בספרי מצטט את הפסוק הזה ולומד לימוד זהה אך מוסיף:

״כל הדר בארץ ישראל וקורא קריאת שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקודש הרי הוא הוא בן עולם הבא״

מדרש זוטא מוסיף שארץ ישראל מכפרת גם על המתים ״וכפר אדמתו עמו״ (דברים לב מג).

בארץ ישראל נאמן אדם לומר שהוא התגייר. (וראינו שקדושה גוררת נאמנות גם בירושלים).
בחוצה לארץ איננו נאמן.
ארץ ישראל מכפרת על עוונות ופשעים. האסמכתא לאמירה היא הפסוק: ״שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון״. כלומר, מי היה חולה הופך להיות נשוא עוון. הדגש הוא על ״העם היושב בה״.

מה התוצאה של קדושה זו? 

אנו מוצאים בספרי לספר דברים שני סיפורים דומים אבל שונים מהותית. הסיפור השני מרגש ו״מוכיח״ את משתתפי הסיפור הראשון.

״מעשה ברבי יהודה בן בתירה, ורבי חנניה אחי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים חוצה לארץ
והגיעו לפלטום [ביוון או איטליה]
וזכרו את ארץ ישראל
זקפו עיניהם
וזלגו עיניהם דמעות
וקרעו את בגדיהם
וקראו את המקרא הזה: ״וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים האלה״ (דברים יט א)
אמרו: ״ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה״.

מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים [בבבל] אצל רבי יהודה בן בתירא
ללמוד ממנו תורה
והגיעו לציידן [בתוך ארץ ישראל]
וזכרו את ארץ ישראל
זקפו עיניהם
וזלגו עיניהם דמעות
וקרעו את בגדיהם
וקראו את המקרא הזה: ״וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים האלה״ (שם)
אמרו: ״ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה״
חזרו ובאו להם לארץ ישראל״.

למרות המטרה הנעלה של לימוד תורה, אשר כשלעצמה מאפשרת יציאה לחו״ל, הקשר העמוק לארץ ישראל גובר והוא ״מחזיר אותם הביתה״.

ומאידך, נעיין בפרשת השבוע, "בשלח" ונראה איך תכונותיה המיוחדות של הארץ קשורים בחטא ובעונש.

כל שנה אנחנו משתוממים מחדש, תוך כדי קריאת התורה, על ״סיפורים שהתורה מספרת לנו״. חטא המרגלים הוא זה שסגר את הכניסה לארץ בפני דור המדבר.
ננסה להבין ״מה היה שם?״, דרך דברי יהושע וכלב.
במדבר יג ל,לא:

״ויהס כלב את העם אל משה ויאמר:״ עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה״. 
והאנשים אשר עלו עמו אמרו: ״לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו: ויוציאו דבת הארץ רעה..״ 

כלב מדבר על הארץ ויתר האנשים שעלו עמו משיבים על יושבי הארץ ואז ממשיכים בדיבת הארץ.

המשנה במסכת ערכין  ג ה' מספרת לנו שעד להוצאת דיבת הארץ, חטא המרגלים אולי היה נסבל, אבל לשון הרע על הארץ הכריע את הכף:

 ״..שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר: ״וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי״ (במדבר יד כב)״ . 

הגמרא מוסיפה לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים (ערכין טו:)
המדרש מרחיב ומבחין בין דורו של שאול לדורו של אחאב.
דורו של אחאב נצחו במלחמותיהם למרות שהיו עובדי עבודה זרה ודורו של שאול היו מפסידים במלחמותיהם. דורו של אחאב האנשים לא דברו לשון הרע ודורו של שאול אנשים דברו לשון הרע (מדבר רבה יט ב).

המרגלים מדברים לשון הרע וסוגרים את שער הכניסה לארץ ישראל. כלב שדבר טוב והגן על ארץ ישראל זכה להיכנס אליה ולרשת אותה.

למה?

מי שמדבר לשון הרע על הארץ כופר במעלות קדושתה של הארץ וודאי שלא יכול לעמוד במחיצת התנאים מהספרי.

אשרינו שזכינו לרצות ולדור בארץ ישראל ולהתפלל בה שלש פעמים ביום לדבר בעברית ולספר שבחה בכל העולם, כדברי הספרי.

  

כתב וצייר: שמואל בן מובחר

ערכו: מאיר ומרים פנסטר