השבוע נעמוד על תופעה מעניינת במשנה שמראה שהמשנה איננה רק הלכה. מה קורה עם משניות לא נכונות?
בפוסט הקודם נגענו בחלק אחד של המשנה במסכת עבודה זרה ב ה. בפוסט
הנוכחי נתייחס לחלק אחר ואת הדו השיח המלא
ואת ההסבר לדיון נביא בסוף הפוסט.
אמר רבי יהודה:
״שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכים בדרך
אמר לו: ״מפני מה אסרו גבינות גויים?״ (ר׳ ישמעאל)
.......
אמר לו: ״אם כן למה לא אסרוה (נבלה) בהנאה?״
השיאו לדבר אחר....״
בכל זאת, מסקרן לדעת מה קרה. האם יצא משהו משאלתו הטובה של ר׳ ישמעאל?
...שחיטת נכרי נבלה, ומטמאה במשא
״כאן קודם החזרה כאן לאחר החזרה ומשנה לא זזה ממקומה״
ר׳ יהושע חזר בו בעקבות שאלתו של ר׳ ישמעאל
אם כן מדוע נשארה המשנה שאין הלכה כמותה?
- לימוד התורה חשובה גם לעצם הלמידה וגם כדי ללמוד איך ללמוד. כלומר, חשוב להדגים את תהליך הלימוד. המשנה מראה לנו את תהליך הדיון שהיה בין ר׳ יהושע לתלמידו ר׳ ישמעאל מסיבות פדגוגיות. פסיקת ההלכה כמשנה המאוחרת.
- ההלכה אינה נותנת כבוד לחכמים, אלא להפך. חכם מוכן לשנות דעתו מפני הוכחה שמגיעה מכל אדם ("איזהו חכם - הלומד מכל אדם", אבות ד א).
הלל אומר, מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה, [ אלא ] שאדם חייב לומר בלשון רבו.
ושמאי אומר, תשעה קבין.
וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון, שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה, וקיימו חכמים את דבריהם.
ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ? ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו. שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם
גם בפרשתנו מובא דו שיח מאד ארוך בין הקב״ה למשה. הדו שיח הזה נראה מייגע כי ברור שמשה יעשה את המצווה עליו. בשביל מה כל הדו שיח הזה? ניתן לפרש שהסיבה היא פדגוגית.
הקב״ה מצווה את משה: ״ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי את בני ישראל ממצרים
משה: מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
הקב״ה: כי אהיה עמך
משה:...ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם
הקב״ה: אהיה אשר אהיה ... ויאמר עוד אלוקים אל משה ... פקד פקדתי ...
משה: והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה
הקב״ה: ... והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון ...
משה: בי אדוני לא איש דברים אנכי ... כי כבד פה וכבד לשון אנכי
הקב״ה: מי שם פה לאדם או מי ישום איל או חרש או פיקח או עור הלא אנכי ה׳ ...
משה: בי אדוני שלח נא ביד תשלח
הקב״ה: ויחר אף ה׳ במשה ויאמר הלא אהרן אחיך ... כי דבר ידבר
משה: וילך משה ...
הקב״ה מתייחס לדברי משה ומצרף לו את אהרון. משה מקבל איש צוות נוסף שיהיה אתו ויתחלק אתו בנטל.
הקב״ה מצווה את משה: ״ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי את בני ישראל ממצרים
משה: מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
הקב״ה: כי אהיה עמך
משה:...ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם
הקב״ה: אהיה אשר אהיה ... ויאמר עוד אלוקים אל משה ... פקד פקדתי ...
משה: והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה
הקב״ה: ... והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון ...
משה: בי אדוני לא איש דברים אנכי ... כי כבד פה וכבד לשון אנכי
הקב״ה: מי שם פה לאדם או מי ישום איל או חרש או פיקח או עור הלא אנכי ה׳ ...
משה: בי אדוני שלח נא ביד תשלח
הקב״ה: ויחר אף ה׳ במשה ויאמר הלא אהרן אחיך ... כי דבר ידבר
משה: וילך משה ...
הקב״ה מתייחס לדברי משה ומצרף לו את אהרון. משה מקבל איש צוות נוסף שיהיה אתו ויתחלק אתו בנטל.
משתמשים בקיבת העגל המכילה חלב שינק העגל מבהמה כשרה
הבהמה נבלה כי הומתה על ידי גוי ולא נשחטה כהלכה על ידי ישראל הקיבה = החלב הכנוס בתוכה כגופה. כך שאם הבהמה נבלה אזי גם החלב ״נבלה״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה